- דִּיאֲטַגְמָא
- דִּיאֲטַגְמָא(דְּיוֹטַ׳) דִּיטַגְמָא f. (διάταγμα) edict, ordinance. Targ. II Esth. 3:15; a. e.Sifré Deut. s. 33 כדיוט׳ ישנה like an antiquated ordinance. Lev. R. s. l; a. fr.Pl. דִּיאֲטַגְמָאוֹת, דִּיטַ׳, דְּיוֹטַ׳. Ex. R. s. 30; a. e.דִּיאֲטַגְמָטִין. Y.Shebu.VII, 38a bot. דיאטיגמתין; Y.Keth.IX, 33b bot. דין מוגמרין (corr. acc.).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
